אגודת הגליל סוקרת את הנתונים החשובים ביותר שהוציאו סקר הנוער הפלסטיני (גילאי 18-35) בישראל, סקר זה שהוכתר על ידי האגודה ביום שני, 13.9.2021, בכנס "נוער: הווה ועתיד". באמצעות סקר זה, שהוציא מרכז ריקאז באגודת הגליל, אנו משליכים אור על קבוצת הנוער, תוך התבוננות במציאות של קבוצה זו.

להלן התוצאות העיקריות

אוכלוסיית קבוצת הנוער הפלסטינית בישראל (לא כולל ירושלים והגולן) נאמדת בסוף 2019 בכ -439,200, המהווים 28.4% מכלל האוכלוסייה הפלסטינית בישראל, עם חלוקה של 48.9% נקבות לעומת 51.1% גברים, ומבחינת הסטטוס החברתי, 47.6% מבני הנוער הם רווקים ו -39.2% נשואים, ואחוז הגרושים מגיע ל -2.5%.

מבחינת ההיבט הכלכלי, 61.1% מבני הנוער ציינו כי הכנסתם כמשפחה נמוכה מהממוצע הכללי, ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה הגיע ל -64.7% בקרב בני הנוער הפלסטינים בישראל בין הגילאים 18-35 שנים, עם 77.8% מהזכרים לעומת 51.1% מהנקבות. ראוי לציין כי 83.8% מבני הנוער העובדים הם שכירים, מתוכם 23.2% עובדים כשכר במגזר הממשלתי, 40.2% עובדים במגזר הפרטי הערבי ו -20.4% עובדים כשכר במגזר הפרטי היהודי, בעוד 14.1% עובדים עצמאי ועצמאי. על פי הנתונים, ההכנסה החודשית הממוצעת נטו של אדם צעיר היא 6,979 שקלים, והכנסתו של הפרט עולה עם הגיל וההשכלה.

באשר להיבט החינוכי, 19.9% ​​מקבוצת הנוער בכלל רשומים להשכלה גבוהה ואילו 17.4% סיימו את לימודיהם האקדמיים וסיימו את לימודיהם. בנוסף, הנתונים מראים כי 10.4% מקבוצת הנוער באופן כללי לא סיימו את לימודי התיכון, עם חלוקה של 12% מהגברים לעומת 8.8% מהנשים. מצד שני, 17.2% מקבוצת הנוער באופן כללי תואר אקדמי (תואר ראשון ומעלה), 12.9% מהזכרים לעומת 21.5% מהנקבות.

סקר הנוער בדק גם את נושא הזהות בקרב צעירים, והנתונים הראו כי 43.5% מהצעירים רואים בזהות הערבית את הזהות המייצגת אותם יותר מזהויות קולקטיביות אחרות (פלסטיניות, דתיות וישראליות) וזהות דתית. מתחזק בקרב צעירים באזורי המרכז והדרום. מבחינת התנדבות ושירות, 5.3% מהצעירים ציינו כי הם מילאו שירות צבאי ו -8.4% מהם מילאו שירות אזרחי (חלוקה של 6.5% מהגברים לעומת 10.3% מהנשים), 23.2% מהגברים ו -29.2% מהגברים. נקבות התנדבו בקהילה.

ביחס להיבט הבריאותי, רוב הצעירים (85.4%) מגדירים את מצבם הבריאותי האישי כטוב או טוב מאוד, אם כי 11.5% מהצעירים ציינו כי הם סובלים ממחלות כרוניות, ו -15.9% מהצעירים נוטלים תרופות באופן קבוע. . צעירים עוקבים אחר התנהגויות לא בריאות, שכן אחוז עישון הסיגריות בקרב צעירים עמד על כ -22.3%, על ידי 41.4% מהזכרים ועל 2.8% מהנקבות, בעוד שאחוז עישון הנרגילה עמד על 26.5%, 43.1% מהזכרים ו -8.5% מהנקבות. .

מהנתונים עולה כי 42.5% מהצעירים עוסקים בספורט, 40.6% בקרב גברים ו -44.5% בקרב נשים. אחוז מתרגלות הספורט עולה עם רמת ההשכלה הגבוהה ורמת ההכנסה הכלכלית, כמניע העיקרי פעילות גופנית היא שמירה על בריאות וכושר הגוף. באשר לתזונה, 38.1% מהצעירים אוכלים מזון מהיר על בסיס יומי, 45.6% מהנקבות, לעומת 30.8% מהזכרים. ו -53.2% מהצעירים באופן כללי שותים משקאות אנרגיה פעם או יותר ביום.

בנוסף, המחקר בחן את השקפותיהם ועמדותיהם של צעירים בנושאים רבים, כגון נישואין והגירה, כאשר הנתונים הראו כי 39.3% מהצעירים אינם תומכים בנישואין בני זוג ו -25.3% מתנגדים לכך, ו -62.7% מהצעירים מתנגדים. נישואים מעורבים (שני זוגות דתיים שונים), ורוב הצעירים (77.2%) מתנגדים לנישואין מוקדמים, בעוד שהמכשולים העיקריים לנישואין בקרב גברים צעירים הם היעדר דיור ומעמד כלכלי. באשר לנשים צעירות, המכשול העיקרי היה היעדר שותף מתאים, בשיעור של 54.9%.

מבחינת חיי החברה, התוצאות של 79.8%מהצעירים הביעו את שביעות רצונם מחייהם באופן כללי, ואחוז זה עולה בקרב נשואים (87%) בהשוואה לאחרים (77.1%). תוצאות סקר זה הראו גם כי רוב בני הנוער העובדים נהנים מיחסים טובים עם עמיתיהם לעבודה, שכן 94.8% מהם ציינו זאת. בעוד 93.2% מבני הנוער ציינו כי יחסיהם עם שכניהם טובים או טובים מאוד.

נוצר משבר אמון בין בני הנוער לבין מוסדות רשמיים ופוליטיים, שכן 68.5% מבני הנוער אינם בוטחים כלל או אינם בעלי אמון מועט בממשלה, 62.9% אינם בוטחים במשטרה ו -62.5% אינם בוטחים בפרלמנט הישראלי. (הכנסת).

כמו כן, 54.8% מבני הנוער אינם סומכים על התקשורת הערבית במדינה, ו -47.9% סומכים מעט או לא על וועדת המעקב הגבוהה לענייני חברה ערבית.