מצב בריאותה של האוכלוסייה הערבית בישראל מעורר דאגה ויש לפעול באופן מותאם ומידי בכדי להוביל לשינוי. המפתח לשינוי – פריסת שירותים, ופיתוח תכניות התערבות על ידי אנשי ונשות מקצוע במגוון תחומים מתוך הקהילה יחד עם תקצוב מתאים. באמצע שנת 2014 חיו בישראל כ- 600,358,1 ערבים פלסטינים שמהווים כ- %17 מכלל האוכלוסייה. החברה הערבית בישראל מאופיינת בכך שהיא אוכ' צעירה כאשר הילדים )בני 17-0 שנים( מהווים כ- %41 ממנה. %4.51 מהאזרחים הערבים מתגוררים באזור הצפון ורובם חיים בישובים כפריים. גודל המשפחה הערבית הממוצע הינו 2.5% . 3.32 מהזוגות הנשואים הם קרובי משפחה מדרגה ראשונה או שנייה. מצבה הבריאותי של האוכלוסייה הערבית, ששיעורה כ-%53 מאוכלוסיית הצפון וכ-%20 מאוכלוסיית הדרום, קשה במיוחד ומצב הבריאות של האוכלוסייה הבדואית בנגב הוא בין הגרועים במדינת ישראל: תוחלת החיים באוכלוסייה הערבית בכלל נמוכה ב-3 שנים בממוצע מהמקבילה באוכלוסייה היהודית; בשנת 2014 חלה ירידה של למעלה משנה בתוחלת החיים של גברים ערבים מ-0.78 ל- 9.76 ,לעומת עלייה בתוחלת החיים של גברים יהודים מ-7.80 ל-9.80 באותה תקופה; קיימת תחלואה רבה במחלות כרוניות )שיעורים גבוהים יותר של סרטן ריאות, סכרת ומחלות לב( עם מגמה ברורה של עלייה וכן שיעורים גבוהים יותר של תמותת תינוקות.

תחלואה כרונית

לפי נתוני אגודת הגליל, בתוך עשור הוכפל מספר החולים במחלות כרוניות באוכלוסייה הערבית כאשר כמעט שליש )%6.29 )מהאוכלוסייה מגיל 21 ומעלה סובלים מאחת מהמחלות הכרוניות כאשר הסוכרת היא הנפוצה ביותר ומגיעה ל-%7.12 מאוכלוסייה זו, ולאחריה לחץ דם ממנו סובלים %3.11 ורמת כולסטרול גבוהה בדם ממנה סובלים %2.9 מהאוכלוסייה האמורה. 

נייר עמדה מסכם את המחקר 

לסקר בערבית ואנגלית